התכונה החשובה ביותר בסמארטפון שלך, שאף אחד לא טרח לספר לך עליה

14879מבקרים.


מכירים את הקטע הזה שפתאום, יום אחד בהיר, הסמארטפון ששירת אתכם כה בנאמנות, צולע ועובד באיטיות מחרידה?
לא 10%-20% יותר לאט, אלא בעשירית מהקצב הרגיל (כלומר כל פעולה אורכת פי 10 יותר זמן), ואולי אף גרוע יותר.
בדרך כלל זה יקרה אחרי שדרוג מערכת הפעלה, בין אם שידרגתם במודע, ובין אם הסמארטפון שידרג את עצמו באופן אוטומטי.
אך זה יכול לקרות בסיטואציות נוספות.
וזה קרה לרובכם, אולי אף יותר מפעם אחת.
ואם זה לא קרה, זה עוד יקרה.
ואני עומד לחשוף פה את הסיבה העיקרית לכך, שמשום מה ״נשמרת בסוד״
(או שאף אחד לא רוצה לספר לכם?).

אך לא נקדים את המאוחר, ובינתיים נחזור למסכת הייסורים שלכם כאשר זה קורה:

בדרך כלל לא ניתן לשדרג לאחור סמארטפונים (אלא אם כן מגבים אותם, ואז מפרמטים אותם, ועוד סידרת פעולות שלא מומלצת למי שלא מומחה בכך).
אז מה נותר לעשות?
אפשר לבצע reset, שעשוי במקרים מסוימים לתת עוד מנת חמצן למכשיר, אך גם אם זה יעזור, מהר מאוד תחזרו לאותו המצב.

כשתתחילו להתייאש, אתם תשאלו את המומחה המשפחתי/מקומי למה זה קורה, ומתוך ידענות מופלאה הוא ישלוף אחת מהסיבות הבאות, ואני מתכוון לשלול את כולן:

״חבל ששידרגתם! זה שידרוג רע, שפוגע בביצועי המכשיר, והספק הוציא את הגירסא הזאת רק כי הוא רוצה לדחוף לכם כל מיני דברים שאתם לא צריכים ושרק יאטו את ביצועי המכשיר שלכם!״

ובכן, אף ספק לא יוציא במודע גירסא חדשה עם ביצועים גרועים יותר; אדרבה, אחת המטרות של גירסאות חדשות היא דווקא שיפור הביצועים.
ועובדה שאותה גירסא טסה על מכשירים אחרים.
יתירה מכך, גם אילו זה היה נכון, זה עדיין לא היה מסביר למה הביצועים התרסקו באופן כה דרמטי; זה לא שהמכשיר עושה בשתי שניות ורבע את מה שקודם הוא עשה בשתי שניות, אלא שהוא עושה את זה ב-27 שניות! (סתם לדוגמא)

״הגירסא עצמה בסדר, אך היא לא מיועדת למעבד שלכם, ששייך לדור הקודם והוא איטי מכדי להריץ את הגירסא החדשה.״

לכאורה נשמע הגיוני, רק שזה לא מסביר את הפער הענק בביצועים. המעבד הקודם עובד ככל הנראה 10%-20% יותר לאט מהנוכחי, וגם זה שלפניו – לא הרבה יותר לאט. אז למה המכשיר שלכם איטי פי 10?!

״זה טבעי, זה קורה לכל מכשיר אחרי זמן מה, בגלל כל הזבל שלאט לאט מתמלא במכשיר שלכם. צריך לעשות ריסט/פורמט/ריקאברי/וואטאבר, ואז הוא יטוס כמו חדש!״

ובכן, אלא אם כן השיטות הנ״ל ישמשו אתכם כדי לחזור לגירסא הישנה, תשכחו משימוש נורמלי במכשיר בגירסא החדשה. ריסט עשוי לתת לו, כאמור, זריקת חיים מסויימת, אך מהר מאוד תחזרו לאותו המצב. ובכל מקרה, העובדה שהמכשיר ״מתמלא עם הזמן בזבל״ כפי שה״מומחים״ טוענים, לא מסבירה למה במשך שנה או יותר לא היה שום שינוי בביצועי המכשיר, ופתאום תוך שעה אחת הביצועים שלו גרועים פי 10!


אז מה הסיבה האמיתית (בדרך כלל)?

נשאיר אתכם עוד קצת במתח, וניגש לסיבה לכך שדווקא עכשיו בהזדמנות חגיגית זו (הפוסט הראשון של הבלוג!), נזכרתי בנושא הזה:

החלפת מכשיר האייפון הקודם שלי, 3GS, במכשיר החדש – 6S.

אם המשפט האחרון לא הפיל אתכם מהכיסא, זה סימן שאתם לא כל כך שולטים בהיסטוריית האייפונים, אז אכתוב את המשפט באופן קצת יותר מפורט:

לאחר יותר משש שנים של שימוש באותו אייפון, קפצתי 6 דורות של מכשירים (!), והחלפתי את ה-3GS ב-6S.

ועוד כמה מילים של היסטוריה:
חברת אפל מוציאה מכשירים חדשים בערך פעם בשנה, ובכך ״מחליפה דור״.
את ה-3GS, שהינו הדור השלישי, ושירת אותי עד כה בנאמנות, היא הוציאה ב-2009.
ב-2010 יצא הדור הרביעי – אייפון 4.
בסוף 2011 יצא הדור החמישי – אייפון 4S.
בסוף 2012 יצא הדור השישי – אייפון 5.
בסוף 2013 יצא הדור השביעי – אייפון 5S (ובמקביל – 5C).
בסוף 2014 יצא הדור השמיני – אייפון 6.
ובסוף 2015, יצא מיודענו – אייפון 6S.
(ובעקבותיו יצא ה-SE שמרוב הבחינות זהה ל-6S, חוץ מאשר מבחינת הגודל והמגע התלת-מימדי).

אז עכשיו אתם כבר יכולים לנחש שאני לא מאלו שמתרגשים מכל מכשיר חדש / טכנולוגיה חדשה / גירסא חדשה שיוצאים לשוק.
אני למעשה בקצה האחר, ואם כבר אני מתרגש ממשהו חדש, אז כנראה יש סיבה טובה לכך.

כמו כן, אתם יכולים לנחש שאם הצלחתי להשתמש באותו מכשיר כל כך הרבה שנים, אז לא רק שאני שומר היטב על הדברים שלי, אלא אני גם יודע איך להמנע מבעיות כמו ״למה המכשיר פתאום זוחל בקצת של עשירית מהקצב שהיה לו עד עכשיו?!״.

אתם יכולים גם לנחש שלמרות שאייפון הוא מהיקרים שבסמארטפונים, אני לא מהבזבזנים; אם תחלקו את מחירו של אייפון ממוצע בשש, תקבלו הוצאה שנתית צנועה למדי, במיוחד יחסית (לדוגמא) לבן משפחה שלי שהתחיל את השנה האחרונה עם מכשיר זול של סוני, המשיך אותה עם מכשיר סיני זול של ThL, וסיים אותה עם מכשיר סיני זול אחר של Leagoo. שלושה סמארטפונים זולים עולים הרבה יותר משישית (1/6) אייפון…

עם זאת, יש שני ״קאצ׳ים״ שאני חייב לציין, אך הם משנים את התמונה רק במעט:

  • באיזשהו שלב הפסקתי לשדרג את מערכת ההפעלה של המכשיר הישן, וזה איפשר לסחוב עוד שנתיים.
  • עקב היותי מפתח, אני נזקק גם לאנדרואיד, אז באיזשהו שלב קניתי גם מכשיר אנדרואיד והחזקתי שני מכשירים במקביל, כשחלק מפעולותי בוצעו באמצעות האנדרואיד.
האייפון הישן משמאל, החדש - מימין. התמונה צולמה ע״י מכשיר האנדרואיד שלי
האייפון הישן משמאל, החדש (עדיין בניילון המקורי) – מימין. התמונה צולמה ע״י מכשיר האנדרואיד שלי

אז למה באמת סמארטפונים (גם אייפונים וגם אנדרואידים) מסוגלים יום אחד בהיר לעבוד בעשירית מהקצב שהיה להם עד כה?!

RAM

בניגוד לזכרון המשמש לאיחסון, ונמדד בדרך כלל בעשרות ג׳יגה (16, 32, 64), לסמארטפונים יש גם זכרון פנימי (נקרא גם ״RAM״), שנמדד בדרך כלל בג׳יגות בודדות (1, 2, 3). השימוש באותו ביטוי (״זכרון״) לשתי מטרות שונות, יוצר בלבול. והיות והדבר המיידי שמרגישים כשקונים סמארטפון הוא גודל האיחסון, נוצר מצב שבדרך כלל כשמתייחסים ל״זכרון״ של המכשיר, מתכוונים לזכרון האיחסון, עד כדי כך שבאיזשהו שלב הפסיקו לציין בכלל את גודל הזכרון הפנימי.
כי בעת קניית המכשיר הוא עדיין לא משפיע על כלום, ואילו לאיחסון יש השפעה מיידית – כמות האפליקציות והסרטים והתמונות והקבצים והנתונים, שניתן לאחסן במכשיר.
ואמנם כל אפליקציה, בזמן הריצה שלה, נטענת במלואה לזכרון הפנימי, יחד עם הנתונים שלה, אך בעת קניית מכשיר זה עדיין לא מורגש כי האפליקציות קטנות וגם הצרכים שלהן.

אז איך זה שביום אחד בהיר, המכשיר פתאום צולע כל כך לאט?!
הרי גם אם האפליקציה (או מערכת ההפעלה כולה) התנפחה, זה לא בסדרי גודל, אלא בהדרגה ובצעדים קטנים!
ובכן, פה נצטרך להסביר נושא נוסף, ואז יהיה קל להבין בדיוק למה התופעה הכאובה מתרחשת, ואיך אפשר למנוע אותה מראש:

SWAP

כבר עשרות שנים, המחשבים מסוגלים להריץ בו זמנית תוכנות שתופסות יותר זכרון פנימי ממה שקיים בחומרה. הדבר מתבצע ע״י תכונה שנקראת "SWAP״, שמשמעותה היא שהמחשב מפנה מקום ע״י העברת חלק מתוכן הזכרון הפנימי לדיסק הקשיח. בהמשך, כשיהיה צורך בתוכן המקורי שהיה באותו מקום, הוא ייטען לזכרון בחזרה מהדיסק הקשיח.

היות והדיסק הקשיח איטי בסדרי גודל יחסית לזכרון הפנימי, תכונה זו עלולה להאט משמעותית את ביצועי המחשב, אך בזכותה הוא לא נתקע. ועדיין, לא מדובר באותה השפעה דרמטית שתוקעת מכשירים, וזאת בזכות אלגוריתם חכם שדואג שהתוכן שמועבר לדיסק הקשיח הוא כזה שלא יהיה בו שימוש בשניות הקרובות.

בסמארטפונים יש ל-swap שמות נוספים, אך מדובר בתכונה זהה. כמו כן, בסמארטפונים יש זכרון איחסון במקום דיסק קשיח, ולכן ה-swap הינו איטי פחות, אך הוא עדיין איטי מאוד. חלק מהסמארטפונים (ובמיוחד אייפון) לא ממש מריצים אפליקציות רבות בו זמנית, אך עדיין צריכים להחזיק בזכרון הפנימי כמה וכמה דברים, ובתוכם יישומים פעילים, מערכת ההפעלה (ה״קרנל״), ועוד.

למרות האלגוריתם החכם, התנפחות האפליקציות או מערכת ההפעלה תגרום באיזשהו שלב לחציה פתאומית של קו דקיק שמיד לאחריו מגיעים למצב שכמעט כל הזמן מתבצע swap, ואז הביצועים נפגעים באופן קיצוני.

כדי להדגים את הדברים, נשתמש בדוגמא פשטנית, שהיא שונה מאוד מהמציאות, אך דוגמא אמיתית יותר תהיה קשה להבנה:
(מומלץ לקוראים אלרגיים למספרים וחישובים, לדלג על הדוגמא, עד סוף הרקע הצהוב!)

נניח למשל שיש לנו מכשיר עם זכרון פנימי של 1 ג׳יגה (אלף מגה, או 1024).
נניח שמערכת ההפעלה צריכה להיות בזכרון כל הזמן, ועם השדרוגים היא התנפחה מ-300 מגה ל-520 מגה.
נניח גם שיש לנו 3 אפליקציות שבמהלך השדרוגים התנפחו מ-100 מגה ל-160 מגה כל אחת, שמשתתפות ב-480 מגה הנותרים, ושצריכות לרוץ לסירוגין בזו אחר זו: א׳, ב׳, ג׳, וחוזר חלילה (כל אחת עושה פעולה שגוררת תגובה של הבאה בתור).
נניח שאלגוריתם ה-swap בוחן איזו אפליקציה רצה פחות לאחרונה, ולפי זה מסיק שאותה עדיף לפנות מהזכרון.

בהפעלה הראשונה של האפליקציות, א׳ נטענת לזכרון ומופעלת, ואז נותרים לנו 320 מגה פנויים. אח״כ ב׳ נטענת ומופעלת, ונותרים לנו 160 מגה פנויים. לבסוף ג׳ נטענת ומופעלת, ואז כל הזכרון תפוס. לאחר מכן, ג׳ תופסק וא׳ תחזור לפעול, ולא ידרש שום swap, ואז ב׳, וג׳, וחוזר חלילה. או במילים אחרות: השדרוגים הרבים שניפחו את המערכת מ-300 ל-520 ואת האפליקציות מ-100 ל-160, לא השפיעו כלל על ביצועי ה-swap.

עכשיו נניח שמתבצע שדרוג נוסף, קטן: מערכת ההפעלה תופסת 600 מגה, וכל אחת מהאפליקציות – 200. לא מדובר בשינוי של אלפי אחוזים או אף מאות אחוזים, אלא בסך הכל של 15% (במערכת ההפעלה) ו-25% (באפליקציות), אך בניגוד לשדרוגים הקודמים, הפעם הפגיעה בביצועים היא דרמטית, כי במצב זה, כל מעבר בין אפליקציות (שעשוי להתרחש פעמים רבות בכל שניה), ידרוש swap: אחרי שאפליקציה א׳ נטענת לזכרון, נותרים לנו 200 מגה פנויים. אח״כ הריצה של א׳ מופסקת וב׳ מופעלת, ע״י טעינתה לזכרון. בשלב הזה כל הזכרון כבר מלא. ואז, כדי לטעון את ג׳, נצטרך לפנות אחת מהאפליקציות הנותרות. אם מכך שא׳ לא היתה האחרונה לרוץ, האלגוריתם יסיק שהיא פחות בשימוש, הוא עלול לפנות אותה מהזכרון, כדי לפנות מקום לג׳. ואז, כשג׳ תופסק וא׳ תצטרך להמשיך את ריצתה, היא תצטרך להיטען לזכרון שוב, וגם הפעם זה עלול להיות על חשבון האפליקציה שלא רצה לאחרונה, כלומר ב׳. ובמילים אחרות: כל מעבר ידרוש כתיבה של 200 מגה וקריאה של 200 מגה.

גם אם האלגוריתם יהיה יעיל יותר, באיזשהו שלב גם הוא לא יתפקד. ואז, בבת אחת, מאלגוריתם מתפקד שבזכותו כמעט לא מתבצע swap, שדרוג קל של מערכת ההפעלה ו/או האפליקציות יעביר אותנו ל-swap תמידי, שיוריד כל סמארטפון (וכל מחשב) על ברכיו.

אז מה ניתן לעשות?

ראשית, נסקור מה אי אפשר לעשות:

להתעלם מהבעיה:
קצת קשה להתעלם כשהמכשיר עובד בעשירית מהביצועים המקוריים שלו. ולא נעצר שם…

להגדיל את הזכרון הפנימי:
למיטב ידיעתי, אף סמארטפון לא תומך באפשרות הזאת. חלק מהמכשירים מאפשרים להרחיב את זכרון האיחסון, אך אין לו שום קשר לבעיה.

להחליף את המכשיר:
אתם לא באמת רוצים לעשות את זה. ההוצאה הכספית על רכישת מכשיר חדש, היא הבעיה הקטנה יחסית; אתם עלולים לאבד את הנתונים שהיו לכם במכשיר הישן. לפעמים המכשיר הישן צולע עד כדי כך שאי אפשר בכלל לגבות אותו, אבל גם אם תצליחו לגבות אותו, שחזור הנתונים במכשיר החדש הינו בעייתי, במיוחד כשמדובר באנדרואיד ולא באייפון. הבדלים בחומרה עלולים לגרום לאפליקציות מסויימות לא לעבוד. גם הבדלים במערכת ההפעלה עלולים לגרום לכך. לפעמים, אפליקציות קנויות יסרבו לרוץ במכשיר החדש. וגם כשהבעיות הנ״ל לא תתרחשנה, שחזורים לא תמיד מצליחים. זה גם לא כייף להתרגל כל שנה למכשיר חדש, עם תכונות שונות. שלא לדבר על החלפת כל האביזרים: כיסוי מגן חדש, כבל סנכרון חדש, מתקן חדש ברכב, אולי אפילו להחליף את כל זוגות המכנסיים כי המכשיר החדש לא נכנס בכיסים…

לשדרג אותו לאחור:
כבר התייחסנו לכך בהתחלה.

להמנע משדרוגי תוכנה:
אז אמנם ניתן להכנס להגדרות המכשיר ולהורות לו להמנע משדרוגים אוטומטיים, או לסרב לשדרוגים שהמכשיר מציע למשתמש, אך זה מתכון לצרות, כי לשדרוגים יש סיבות:

  • חלק מהשדרוגים פותרים באגים, ולפעמים אף מדובר בפירצות אבטחה. משמעות הדבר שהימנעות משדרוגי תוכנה חושפת את המכשיר להאקרים.
  • חלק מהאפליקציות, ובמיוחד החשובות יותר, אינן עצמאיות אלא מתקשרות מול שרתים. כשפרוטוקול התקשורת מוחלף (השפה בה מתנהלת התקשורת בין האפליקציות לבין השרת), הימנעות משדרוג תגרום לאפליקציות להפסיק לעבוד.

אז מה כן לעשות???

פשוט!
לקנות מלכתחילה מכשיר עם כמה שיותר RAM (זכרון פנימי).
ובעצם זה לא כל כך פשוט, כי בדרך כלל כמות הזכרון הפנימי לא מצויינת בפרסומות של המכשירים השונים, אך אתם חייבים בכל זאת לבדוק את זה לפני הרכישה, כי מרגע קניית סמארטפון, הוא מתחיל להתיישן, וסופר את ימיו לאחור.

וכאן אנחנו חוזרים לאייפון שהזכרתי קודם: עד לאחרונה, גם מי ששילם במיטב כספו ורכש את האייפון החדיש ביותר, קיבל מכשיר שתקוע כבר שנים על אותו זכרון פנימי מוגבל (של 1 ג׳יגה). הפעם הקודמת שחברת אפל שידרגה את גודל הזכרון, היתה בין האייפון 4 (שיצא ב-2011!), לבין ה-4S (שיצא ב-2012). ומאז, כבר כמה וכמה דורות של מכשירים, וסידרת האייפון תקועה על אותו גודל (1 ג׳יגה) שכבר נחשב כל כך מיושן. להערכתי, כבר מערכת ההפעלה הבאה (iOS-10) שצפויה לצאת עוד השנה, תעשה בעיות למכשירים אלו. במקרה הטוב, הם עוד ישרדו אותה איכשהו, אך יתקעו ברגע שינסו להתקין את הגירסא שאחריה (iOS-11), שתוכרז אי-שם ב-2017. או במילים אחרות: מי שקנה רק לפני מספר חודשים, את פאר היצירה האפלית (נכון לאז), דגם ה-6, קנה מכשיר שתוחלת חייו עומדת במקרה הטוב על פחות משנתיים.

מסיבה זו, בעבר אפל הכפילה את הזכרון הפנימי כמעט בכל מכשיר חדש, אך כאמור, מאז הכרזת ה-4S עם 1 ג׳יגה, נוהג זה השתנה, כשגם ה-5 הכיל עדיין רק 1 ג׳יגה, וכך גם ה-5S שהחליף אותו, ואף דגם ה-6, למרות כל הציפיות!

מכשיר ה-6S שהוכרז לאחרונה סוף סוף שבר את זה, והוא מגיע עם 2 ג׳יגה, כפליים מארבעת קודמיו. ולכן, למרות שמעט מאוד תכונות אחרות השתנו בו, מדובר בשדרוג דרמטי, שאפילו סרבן שדרוגי טלפון שכמותי, לא יכול לעמוד בפניו. לא הייתי מגזים אם הייתי אומר שמדובר בשדרוג החשוב ביותר שהאייפון עבר בשנים האחרונות. אני לא יודע מתי תהיה הפעם הבאה שחברת אפל תגדיל שוב את הזכרון, אך עם 2 ג׳יגה באייפון, תוכלו כנראה להסתדר במשך שנים רבות (ובתנאי שתשמרו היטב על המכשיר שלכם…).

מאת

אלי מרמור

כאן יופיע במהלך השבועות הקרובים מידע עלי

3 תגובות בנושא “התכונה החשובה ביותר בסמארטפון שלך, שאף אחד לא טרח לספר לך עליה”

  1. מאמר שנכון בעיקר לאייפון.
    במכשירי אנדרואיד אין שום בעיה לשני ך גירסה ( מעבר לבעית תאימות אפליקציות) .
    כמו כן, מכשירי אנדרואיד עם 2 ג'יגה ראם זו היסטוריה, ורוב המכשירים כיום מכילים 2 . ישנם גם מכשירים רבים עם 3 ג'יגה ראם וראיתי אפילו מעשיר עם ארבעה.
    לקנות מכשיר סיני בחמש מאות או שש מאות שקלים ולהחליף אותו פעם בשנה בדגם מתקדם, עדין זול יותר מאשר לקנות אייפון 6 ולהחזיק אותו שש שנים!!!

    1. תודה שריה, על התגובה.

      האבחנה בין אייפון לאנדרואיד אכן נכונה, אך בדיוק מהכיוון ההפוך, ואף רמזתי על כך בפוסט:

      באייפון אין ״ריבוי משימות״ אמיתי, והוא יעיל יותר מבחינת צריכת זכרון.
      ולכן, אייפון של 1 ג׳יגה שקול כנגד מכשיר של 2 ג׳יגה שמריץ אנדרואיד טהור, וכאשר לא מדובר באנדרואיד טהור – אלא למשל האנדרואיד של סמסונג שכולל תוספות כמו TouchWiz – אז אפילו מכשיר של 3 ג׳יגה כבר מתקשה להריץ את הגירסאות המודרניות של מערכת ההפעלה והיישומים השונים.
      בכל מקרה, לא זה נושא הפוסט, ואולי אתייחס בעתיד בפוסט נפרד להבדלים בין אייפון לאנדרואיד (אך לא בעתיד הקרוב, כי אני רוצה לשמור על מינון נמוך של פוסטים טכנולוגיים).

      ולגבי העובדה שמכשירי אנדרואיד רבים מגיעים עם כמויות זכרון כל כך גדולות: היא נובעת בדיוק מהבעיה שהפוסט מתייחס אליה.
      אך בקצב של הגידול בדרישות הזכרון, גם מכשירים אלו עלולים להגיע תוך זמן קצר מאוד (שנה-שנתיים) לאפיסת כוחות.
      וחוץ מזה, ברוב הפרסומים של סמארטפונים, לא מופיע גודל הזכרון הפנימי, וצרכנים חסרי מודעות עלולים לקנות מכשירים של חצי ג׳יגה או 3/4 ג׳יגה, שבדרך כלל גם מגיעים עם אנדרואיד מיושן, כשכיום אפילו 1 ג׳יגה לא מספיק לכלום, ובמערכות הפעלה כבדות (כמו זו של סמסונג שהזכרתי קודם), גם 2 ג׳יגה לא מספיקים.
      גם הסקירות ה״מקצועיות״ מתעלמות פעמים רבות מגודל הזכרון הפנימי, וגוררות את הצרכנים (והיצרנים) למירוץ מיותר אחרי המכשיר עם הסאונד הטוב יותר, רזולוציית הצילום המטורפת יותר, ״קעירות״ המסך, ועוד מותרות, כשדווקא הנושאים החשובים (למשל גודל ה-RAM, איכות הקליטה הסלולרית, איכות קליטת ה-GPS) נזנחים.

      האמן לי, נתקלתי כל כך הרבה פעמים בבעיה שהפוסט עוסק בה. זו אחת השאלות שאני נשאל יותר מכל. ובעיני רוחי אני רואה את המבקרים בבלוג קוראים את הפוסט ומהנהנים בראשיהם.
      ולצערי, יותר מדי מומחים מבלבלים להם את המוח ומספרים להם סיפורים לא נכונים על ״מעבד חלש מדי״, או ״גירסא גרועה ואיטית של מערכת ההפעלה״, ועוד שטויות למיניהן, והגיע הזמן לחשוף את הסוד של ה-RAM.

      ושוב תודה על הביקור בבלוג (אתה אחד מהראשונים!) והתגובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים